צילום: ממקורות פתוחים
בנות בכורות למעשה מתבגרות מהר יותר מילדים אחרים, אומרים חוקרים
אם אתה דואג מאוד לרווחתך, ביקורתי על הטעויות שלך או פרפקציוניסט, אז אתה עשוי להיות הבת הבכורה במשפחה. למרות שישנם ילדים צעירים, בינוניים ויחידים שגם הם בעלי תכונות אלו, הם קשורים לרוב לבנות מבוגרות. לפי Huffpost, מושג זה ידוע כתסמונת הבת הבכורה.
במיוחד, מחקר שנערך לאחרונה מצא כי בנות בכורות למעשה מתבגרות מהר יותר מילדים אחרים בשל הלחץ שחוות אמהותיהן במהלך ההריון.
"זה אומר שלמעשה יש אמת בסרטונים ובממים הפופולריים על האתגרים בלהיות הבת הבכורה, במיוחד על הצורך לעשות משימות של מבוגרים בילדות, ארגון מפגשים משפחתיים ואי היכולת לבקש עזרה מאף אחד. זה לא יפתיע את הבת הבכורה שזה לא קל, וסביר להניח שהיא המומה מהמחשבה על כל הדברים שהיא מרגישה שהיא צריכה לעשות".
אז אם אתם רוצים להרגיש מאושרים ומסופקים יותר, מטפלים אומרים שיש דבר אחד שמפריע לאושר שלכם: אחריות יתרה.
מדוע מתרחשת "תסמונת הבת הבכורה"?
כפי שציינה נטליה מור, מטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת בקליפורניה, בנות מבוגרות לעתים קרובות "מרגישות אחריות יתר על משפחת המוצא שלהן".
הם עשויים להרגיש אחריות על אחים צעירים, ואפילו על הוריהם, אומר הפסיכולוג. בנוסף, הם עשויים להרגיש שהם צריכים לשאת ב"עומס הנפשי" או במשימות הבלתי נראות הנדרשות כדי לפרנס את המשפחה, כמו קניית מתנות יום הולדת לאחיין או לוודא שהאחים שלך מאחלים להוריהם יום נישואין שמח.
"וזה יכול להתרחב גם למערכות יחסים אחרות, רגשות אחריות בתוך המשפחות שלהם, בבית, ואפילו אחריות יתר בעבודה. הם תמיד צריכים להיות אלה שדואגים שהכל יתבצע ושכולם יעשו את העבודה שלהם בזמן", הסביר מור.
עבור בנות גדולות רבות, האחריות כה גדולה, עד שהן אפילו פועלות כהורים.
"אני חושב שאחד הדברים לגבי בנות בוגרות הוא שלעתים קרובות הן נושאות בחלק מהנטל של ההורות. לפעמים אומרים להן במפורש שהן אחראיות. אבל לעתים קרובות זה דבר מרומז שקורה במערכת המשפחתית, שם הן יהיו אחראיות לחלק מהעניינים המשפחתיים", אמרה דניקה האריס, מטפלת סומטית ומאמנת מטקסס.
לדבריה, זה קורה במיוחד במשפחות עם יותר משני ילדים, ולכן הבת הבכורה הופכת לתחליף להורים.
"אם אנחנו מדברים על דינמיקה הטרוסקסואלית, בעוד שאבות לא עשו באופן היסטורי כל כך הרבה טיפול בילדים או דברים כאלה בבית, כמעט תמיד זו הבת הבכורה שלוקחת על עצמה את התפקיד הזה. כתוצאה מכך, יש קואליציה בין אמא לבת בכורה, וזה כמעט כאילו השניים מנהלים את הבית, השניים האלה מנהלים את המשפחה", הוסיף האריס.
לחץ זה של אחריות גורם להם להרגיש שהם לא יכולים להטריד את הוריהם.
"הילדה הכי מבוגרת כמעט תמיד שומעת, 'אתה אני אף פעם לא דואג לגביו', וזה כאילו הם נכנסים לתפקיד הזה שבו, 'אוי, אין לי את הזכות לדאוג להורים שלי'", אמר האריס.
לדברי המטפל, הדבר יוצר תחושה גדולה של פרפקציוניזם.
"וזה מוביל לכך שהבת הבכורה לכודה בתפקיד האחד הזה, שהוא מאוד נוקשה – אני חייב להיות מושלם [и] אם הם עושים משהו לא בסדר, הם נתונים לביקורת עצמית קשה. ובגלל שהם הפכו להורים ולמבוגרים, יש להם ציפיות גבוהות מאוד", ציינה.
איך כל זה יכול להשפיע על האושר?
מור הוסיפה: "כשמישהו לוקח על עצמו יותר אחריות ממה שמתאים או שהוא יכול להתמודד, יש סיכוי גבוה יותר שהם ירגישו מוצפים. הם עלולים לשרוף. הם עלולים לחוות תסמינים של חרדה או דיכאון".
המטפל גם אומר שאנשים כאלה עשויים אפילו להרגיש כישלונות או אשמה כאשר הם לא יכולים להתמודד, מה שמשפיע עוד יותר על השמחה שלהם.
איך להתגבר על בעיה זו?
"הצעד הראשון לכל שינוי התנהגות הוא מודעות – להיות מודע לתפקיד שלך, להבין ולחשוב מאיפה הוא מגיע… לשים לב מה אתה אוהב ומה לא אוהב בתפקיד שלך", הסביר מור.
אם אתם אוהבים לקחת אחריות במקרים מסוימים, אז זה לא רע, אבל השתדלו לא לקחת על עצמכם את כל התפקידים והמשימות בלבד.
"חלק חשוב בתהליך זה יהיה הצבת גבולות והגדרה מחדש של תפקידך כך שיתאים יותר לערכים הנוכחיים שלך ולמה שאתה רוצה כעת עבור עצמך", הוסיף המטפל.
